אדם חייב במזונות ילדיו 

 

 

מגיל 6 עד גיל 15 האב חב בתשלום הצרכים ההכרחיים (מזון וביגוד) והאם נושאת בתשלום הצרכים שאינם "הכרחיים".

מגיל 15 עד גיל 18 מדובר במזונות מדין צדקה.

 

לכן, האב והאם מתחלקים בהם על פי כושר ההשתכרות שלהם.

גם בגיל צבא, הפסיקה התייחסה בהלכת פלוני לבגיר המשרת שירות צבאי סדיר וקבעה כי הוא עומד בתנאי הנזקקות שנקבעו בסעיף 5(2) לחוק, משום שאינו יכול לפרנס עצמו ולספק צרכיו. ההנחה היא כי החייל לן גם בבסיס. לכן, מקובל כי האב ישלם כ-1/3 מגובה המזונות, למשך תקופת השירות.

​

בקביעת גובה המזונות וחלוקתם, חשוב להתייחס להוצאות חריגות הקשורות בגידול הילדים כמו למשל שיעורים פרטיים, חוגים, קייטנות, טיפולים שיניים, משקפיים, חגיגות בר ובת מצווה, מתנות לימי הולדת של חברים ודברים רבים נוספים שאינם "מזונות הכרחיים" אבל מהווים חלק מחייו של הילד. צריך לקבוע מי רשאי להחליט על איזו הוצאה, וכיצד מתחשבנים בגינה.

 

​

חלוקת כספי הפנסיה במועד הפרישה

במסגרת ההסכמות על חלוקת הרכוש, נדרשים בני הזוג לקבל החלטה בדבר הזכויות הפנסיוניות: כל אחד נשאר עם זכויותיו, איזון הזכויות במועד החתימה או חלוקת כספי הפנסיה במועד הפרישה. 

חשוב להבין על מה חותמים, כי לכל החלטה כזו יש משמעות כלכלית עצומה.

בשנת 2015, נכנס לתוקפו חוק המסדיר את אופן חלוקת הכספים הפנסיוניים, כך שכל אחד מבני הזוג זכאי לקבל את חלקו בחיסכון הפנסיוני, החל ממועד הגירושין. הגופים הפנסיוניים מקבלים העתק של ההסכם ומפרישים את הכספים לכל אחד מבני הזוג בנפרד, בחשבונות שונים. 

​

​